יישוב סכסוך מהו וכיצד הוא מתבצע?

מטרת החוק ליישב סכסוכים בדרכי שלום תוך הסכמה של הצדדים, וצמצום ההליכים המשפטיים על מנת למזער את הפגיעה בתא המשפחתי תוך ראיה טובת הקטינים.

החוק מחייב את הצדדים לפנות להליכי מו"מ בפיקוח המדינה טרם הגשת כתבי תביעה.

החוק אינו כופה את עצם הגישור אך כופה את התהליך במסגרתו יועבר לצדדים מידע על ההשלכות של ניהול ההליכים.

החוק יחול בכל הערכאות השיפוטיות המוסמכות לדון בענייני משפחה.

הנושאים אשר לגביהם יחול החוק: ענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג, מזונות ומדור, כל ענין הנוגע לקטינים לפי חוק הכשרות המשפטית, אבהות ואמהות.

מה קורה כאשר הצדדים עברו הליך של יישוב סכסוך וטרם חלפה שנה? – הם אינם מחוייבים לחזור על ההליך ויכולים להגיש כתבי טענות.

מה לא נכלל ביישוב סכסוך? בקשה לאישור הסכם, ערעור ובקשת ערעור, תובענה בענייני ירושה, תובענה לפי חוק אמנת האג, צווי הגנה/הטרדה.

מהו הליך יישוב סכסוך? מה מטרתו? ומתי הוא מתבצע - עו"ד יעל כהן
מהו הליך יישוב סכסוך? מה מטרתו? ומתי הוא מתבצע - עו"ד יעל כהן

איך הדבר מתבצע?

  • אחד הצדדים מגיש בקשה ליישוב סכסוך – מיד עם הגשת הבקשה תחל עיכוב הליכים למשך 45 יום לצורך פגישות מהו"ת [מרכז הכרות ותיאום] עם אפשרות להארכה של 15 יום נוספים.
  • הצדדים יוזמנו ליח"ס [יחידת הסיוע] ל-4 פגישת מהו"ת – המתנה של 10 ימים.
  • אם שני הצדדים מעוניינים בהמשך של פגישות מהו"ת – יהא עיכוב הליכים לתקופה ששני הצדדים כפי שהסכימו.
  • גיבוש הסכם או אין הסכם – במידה ואין הסכם יהא עיכוב נוסף של 15 יום.
  • באותה מידה אם אחד הצדדים מודיע על רצונו להפסיק את הליך יישוב סכסוך – יהא עיכוב הליכים נוסף של 15 יום.
  • למי זכות קדימה בת 15 יום להגשת כתבי טענות? לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך.
  • מה המשמעות של זכות קדימה? הצד שהגיש ראשון יישוב סכסוך יבחר באיזו ערכאה הוא מבקש להגיש את כתבי הטענות.
  • מה קורה אם הצד שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא הגיש כתבי טענות עפ"י התקנות – רשאי הצד השני להגיש את כתבי הטענות.