"לאדם יש תאריך לידה אחד ומאותו מועד ואילך מתחיל סיפור חייו"

תא משפחתי לא מסורתי, הכרת זוגות חד מיניים כמשפחה

בתי המשפט בישראל עסוקים בהכרה החוקית במבנה המשפחתי אחר על פני המבנה המוכר אב (גבר) ואם (אשה) וילדים.  
בתי המשפט בישראל הכירו לאחרונה בשורה של פסקי דין הנוגעים לתא המשפחתי "הלא מסורתי" – גם בארץ, בדומה לארצות מערב, הוכרו זוגות חד מיניים בתוך בתי המשפט כמשפחה לכל דבר.

זכויות וחובות בתא משפחתי לא מסורתי

 לדוגמא: בתמ"ש 11587-07-17 נפסק במקרה של שתי נשים אשר הרו מאותה תרומת זרע, כי ילדיהם של שתי הנשים משותפות, ולשתי הנשים זכויות וחובות שווים בנוגע אליהם. בפסק הדין  זה נקבע עוד, כי זכויותיהן של האימהות חלות מרגע לידת הילדים,  עובדה המוכיחה את עמדתו העקרונית של בית המשפט בזכות ההורות המשותפת מתוקף הנסיבות ולא מתוקף צו אימוץ של בית משפט.

במקרה אחר תמ"ש בתמ"ש 42347-01-14: נולדו שתי בנות מאותה תרומת זרע לשתי נשים שונות אשר ניהלו  קשר זוגי רומנטי שהחל משנת 2006 ועד לשנת 2012 , בנות הזוג עבורו לגור יחד בדירה שנרכשה בתל אביב [ גם על ענייני הרכוש התקיים הליך משפטי ] בנות הזוג שינו את שמות משפחתן לשם אחד משותף טרם הלידה ואף לאחר מכן לקטינות. במועדים שונים ב- 2010 נולדו שתי הקטינות לכל אחת מהנשים .

משמורת משותפת לזוגות חד מיניים

ב- 2012 היחסים עלו על שרטון האם שילדה  את תינוקת ב' עזבה להוד השרון.
אמה הביולוגית  של  תינוקת א' הגישה כנגד אמה של תינוקת ב' מספר תביעות העוסקות בקשרי האַחָאוּת בין 2 קטינות: תביעה לקבוע משמורת משותפת על הקטינה ב', תביעה ליתן לצו הורות / אפורטופוסות ותביעה לתת צו אימוץ.   
כאשר הוגשה  בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נעתרו בנות הזוג להסדרי ראייה הדומים לבני זוג בין שני מינים , לאחר "סידור" זה ביקשה הנתבעת (אמה של תינוקת ב') לבטל את ההסכמות – בקשתה נדחתה,  וזו בחרה לערער במחוזי –במסגרת רמ"ש 58455-03-14  השופט שוחט קבע כי היא אינה מגלה מקום להתערבות בהחלטת בימ"ש קמא וכי  בבקשת רשות ערעור נטענו טענות שחותרות תחת סמכותו של בית המשפט קמא, ותחת אותן הסכמות שניתנה באותו דיון.  

צו הורות 

נתבעת החליטה לערער בעליון במסגרת בע"מ 4890/14 כב' השופט פוגלמן החליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערער, ומצא כי הסוגיה מצריכה בחינה מחודשת, "בסכסוך בין בנות הזוג מבקשת כעת המשיבה כי יוענק לה "צו הורות" כך שהקשר הקיים בינה לבין הקטינה ב' יעוגן משפטית; כי הקטינה ב' תימצא במשמורת משותפת; וכי יתקיימו הסדרי ראייה בינה לבין ב' ובין ב' לבין אחותה א', באופן שיישמר את הקשרים ביניהן.
תחילה אומר כי לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת הערכאות הקודמות אשר מצאו כי ניתוק הקשר בין הצדדים עלול לפגוע בסעד המבוקש על ידי המשיבה – "צו הורות פסיקתי" – שאיני רואה מניעה עקרונית להעניקו במקרים המתאימים. 

לקטינים זכות עצמאית לזהות

צו הורות מעין זה מעגן את הקשר המשפטי בין הורים ממשפחות חד-מיניות לבין ילדיהם, ויש בו כדי להקל ולקצר את הליך ההכרה בהורה הלא-ביולוגי שלו נדרשים כיום זוגות חד מיניים.  כבוד השופט מסיים את פסק הדין  בציטוט מבע"מ 10/99 פלונית וא' נ' היועץ המשפטי לממשלה "עינינו הרואות: לקטינים זכות עצמאית לזהות. על המדינה מוטלת החובה להגן על זכותם זו של הקטינים לזהותם….. זכותם של קטינים להכרה משפטית ביחסי קירבה משפחתית שהם מקיימים בפועל עם מי שהם רואים בו הורה.

זכות זו נגזרת מעקרון כבוד האדם המרחף מעל דברי החקיקה כולם, וזכות זו, כאמור, אף קבועה בסעיף 8 לאמנה בדבר זכויות הילד, כמפורט לעיל." (ההדגשות הוספו).

למידע נוסף היכנסו לבלוג
לפרטים נוספים צרו קשר

פוסטים אחרונים

רשתות חברתיות

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

רוצים לדבר איתי? חייגו – 052-639-7077

או מלאו את הפרטים שלכם ואני מבטיחה לחזור אליכם במהרה.